מחקרים מראים כי לאנשים שגרים בבתי אבות פחות משמעות בחייהם מאשר לאנשים בגילאים דומים הגרים בקהילה.


הניסיון שלנו משנתיים לימודי פסיכותרפיה אינטגרטיבית בדגש על לוגותרפיה, מלמד כי אפשר לעזור לאנשים שעברו לבית אבות להתחבר שוב למשמעויות בחייהם ולקחת אחריות אישית על הרווחה הנפשית שלהם.


בסיפוק ובהתרגשות אנו עומדים לסיים את השנתיים הראשונות בתכנית החלוצית שלנו


למדנו המון בלוגותרפיה, בפסיכותרפיה עם אנשים זקנים, בהעצמת אנשים מבוגרים ובקשיים בטיפול.


כעת אנחנו מגייסים סטודנטיות וסטודנטים למחזור החדש בתכנית התלת שנתית.


פרטים והרשמה: http://cont-edu.haifa.ac.il/he/programs/psicoprogram/2004-2016-04-04-11-06-54






יש מטפלים ששואלים מדוע נחוצים לימודי פסיכותרפיה מיוחדים לטיפול באנשים מבוגרים והאם עצם בידול זה לא גורם דווקא להפליה כלפי בני הגיל השלישי? לפי השקפתינו לכל גיל יש את הייחודיויות שלו, כאשר חלק מהנושאים המיוחדים בעת זקנה הם כלהלן:
    • פרישה מעבודה, כאשר בעת פרישה האדם בריא ומלא מרץ ועולה השאלה כיצד לנצל את הזמן ללא מסגרת למשהו משמעותי, משהו שגורם לסיפוק, להנאה ולהרגשה שמשאירים חותם חיובי בחיים.
    • דור הסנדוויץ׳. נושא נוסף הוא ההרגשה להיות קרוע בין הורים מזדקנים בגילאים 85 ומעלה לבין הרצון לעזור לדור הצעיר, כולל נכדים. איך שומרים על חיים יציבים שמספקים גם את האדם עצמו העומד באמצע.
    • מעברים. עוד נושא הוא המעבר לדיור מוגן או לבית אבות וכיצד לשמור על ערך עצמי ועצמאות כשנפרדים מחיים ארוכים עצמאיים, מבחירות אישיות וחופשיות ומתפקידים בחברה.
    • לבסוף, אמנם גם בגילאים יותר צעירים מתמודדים עם אבדן ומוות, אך ההתמודדות עם מחלות (כרוניות), עם אבדן, עם סוף החיים ועם שכול מקבלת פן מיוחד כשהזמן שיש לאדם לחיות הפך להיות פחות מאשר מה שכבר חי.
לוגותרפיה נותנת כלים עוצמתיים לטיפול בנושאים אלה בגילאים אלה, כאשר בנוסף ללימודי לוגותרפיה בשנה השניה יילמדו טיפול נארטיבי, טיפול אקזיסטנציאלי ובודיסטי.




ראו דף בפייסבוק:


go to facebook: https://www.facebook.com/elderlypsychotherapylogotherapy/

 




ב- 25 בספטמבר 2016 הצגתי בכנס ללוגותרפיה בוינה את הממצאים ראשוניים הבאים מ-

מחקר* המבוסס על יישום הלוגותרפיה בתפיסת הגרונטולוגיה הפמיניסטית עם קבוצות של סך הכל 53 נשים מבוגרות. בעזרת שמונה מפגשים המשתתפות מתחברות למשמעויות בחייהן, הן חשות שליטה רבה יותר בחיים ומרגישות שביעות רצון גבוהה יותר מחייהן, וכן מפגינות פחות תסמינים של דיכאון. שינויים אלה הם משמעותיים סטטיסטית בהשוואה לדירוגים שלהן לפני התחלת המפגשים.
השינויים נשארו גם אחרי חצי שנה!

בכנס הייתה התעניינות רבה לממצאים אלה, כאשר תהו על הרחבת האוכלוסיות שיכולות להרוויח מהתערבות קצרה זאת, כגון, בנות כבנות 18-20, אימהות שילדו לא מזמן, בנות ובני זוג של בן או בת זוג חולה כרוני, מטפלים פורמאליים וחולי אלצהיימר.

כעת אני שוקדת על כתיבת הממצאים הסופיים לקראת פרסום מקצועי.

*המחקר בוצע במסגרת המרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת חיפה בסיוע כספי של המרכז ושל ג׳וינט ישראל. כמו כן, מיל״ב, עמותה המספקת שירותים חברתיים ותרבותיים בחיפה, נשות מנהל באוניברסיטת חיפה ועיריית הרצליה איפשרו לי לעבוד עם האוכלוסיות שלהם. מהא עלי הנחתה איתי ביחד אחת מקבוצות אלה
Comments